*/טלי וייס

הָיָה זֶה חִבּוּק כּוֹמֵס סוֹד

שֶׁטֶּרֶם גִּלִּיתָ לְעַצְמְךָ

וְהָיָה זֶה הַמַּבָּט שֶׁהִצְטַלֵּב בְּמַבָּטִי

שֶׁיָּצַר אוֹר גָּדוֹל בֵּינֵינוּ

נִדְמֶה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם מְאוּם מִלְבָדֶנוּ

צְמוּדִים לְאַהֲבָה זְמַנִּית

הַמְּטַפֶּסֶת לְעָנָן חוֹלֵף

מְלַטֶּפֶת כּוֹכָב בּוֹדֵד.

שְׁנֵינוּ בְּחֹם גּוּף מְשֻׁתָּף

נוֹגְסִים לְרֶגַע בַּפְּרִי הַמְּתַקְתַק

שֶׁמַּשְׁאִיר בְּפִינוּ טַעַם שֶׁל

זִכָּרוֹן נְּעוּרֵינוּ הָאֲבוּדִים.