ג'יל סקוט הרון, לנגסטון היוז

לאן נעלם הלילה / ג'יל סקוט הרון

לפני זמן רב שעון שטף את אמצע הלילה
בהביאו את השחר.
אלוהים, אני בטח חולם.
זמן לקום שוב,
וזמן להתחיל שוב.
לגרוב את גרביי עכשיו
הייתי צריך לישון.
בזמן שישבתי שם שותה בירה
ומנסה להתחיל עוד מכתב.
לא יודע כמה זמן חלמתי לכתוב שוב אמש
הייתי צריך לישון כשהפכתי הלוך והפוך את ערימת התקליטים
אז לא הייתי עצמי.
לאן הלילה נעלם???
"כדאי שאלך לישון עכשיו" אני אומר
ואומר "זין" על עבודה וכסף
כי אני מבזבז את כל זה על נייר קמטים ולא יכול לקבל את מה שמעבר ל:
"יקירתי, איך את?"
מצחצח את שיניי ומגלח את פניי
מביט החוצה, שמיים קודרים
יתכן ויירד גשם.
לאן הלילה?
לאן הלילה?
לאן הלילה?

חלום שנדחה / לנגסטון היוז

מה קרה לו,

לחלום שנדחה?

האם מתייבש –

כמו צימוק בשמש?

או מתמלא מוגלה

כמו פצע פתוח –

ובורח?

האם הוא מבאיש כמו

בשר רקוב?

או מגליד, מתכסה בסוכר –

ומקבל טעם מתקתק?

אולי הוא פשוט שוקע –

כמו מטען כבד.

או אולי הוא –

מתפוצץ.