תגית: שירה

פטריות

כאשר השמש כבתה והגשם החל לשטוף הרחובות צמחו מסביב אינסוף פטריות. היא אומרת שפטריות טובות ליער, אבל בעיר הן הורסות אוירה – ועוד ממש מתחת לבית. כשהגשם חדל לרדת היא לא רצתה להוציא את הכלב טענה שפטריות מזכירות לה אירועים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אהבה, בית, גשם, זמן, עבר, תקווה | עם התגים | כתיבת תגובה

קפה

לקפה הזה אין טעם קליה וטחינה מתבצעות על ידי מכונות. לקפה ככלל אין טעם כי מי צריך אותו למשהו שנמצא בכל בית. רק לקראת סוף שנה אזרחית אי שם בוואדי ניסנאס כשקפה נטחן על ידי בני אדם שביום יום שפתם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חיפה, לאומיות, לאומנות, קפה | עם התגים , | כתיבת תגובה

תהום

במקום בו פעם הייתה תהום היה גם גשר. אמנם רופף ועם כמה שלבים שבורים אך כזה שנתן אשליה של תקווה. היום התהום איננה מישהו מילא אותה בחול טובעני וממקום בו פעם הייתה קיימת גם הגשר פתאום נעלם.

פורסם בקטגוריה גשר, תהום, תקווה | עם התגים | כתיבת תגובה

אניגמה

היא לא הייתה אישה מכוערת, לא יפה, לא בינונית אלא אישה. הייתה לה זהות פוסטמודרנית עם חלקיקי אמיתות שלא הרכיבו שום שלם. לא היה לה בטחון של דיווה אך היא לא פחדה לנסות, היא הייתה אישה אניגמתית ללא דבר שצריך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אניגמה, הגדרה עצמית, זהות | עם התגים | כתיבת תגובה

זמנים 2

גם זמנים הם עניין בינארי אין דבר מלבד עבר ועתיד. ההווה ממחזר עצמו לדעת ומוותר על יחודיותו ללא קרב. 'מה שהיה, הוא שיהיה' דרש קהלת ואם כך אזי נותרנו עם זמן בודד. ואולי עדיף לשכב לישון ולשקוע בחלומות אשר להם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה זמן, מחשבות | עם התגים | תגובה אחת

עורבים

פעם, כשהייתי ילד קטן בקווקז – ורציתי לשחק עם עורב אמא אסרה. 'זו ציפור אכזרית' – טענה 'הזוכרת הכל'. 'אם תפגע בה, היא תשוב עם להקת חברים.' היום – ביושבי בדירה לא שלי בחיפה, חגה מעל הבניין להקה של עורבים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מחשבות, עורב | עם התגים | כתיבת תגובה

פרוקורטור

הורידו את הצלב מגבכם, פילאטוס חלש. עלו לקיסריה, בזזו הארמון – פרוקורטור הוא עול. השתלטו על אוצר, שחררו  עבדים כי בכוח נקנית חרות.

פורסם בקטגוריה דמוקרטיה, זעם, חרות, מאבק, עבדות | עם התגים , | כתיבת תגובה